הבשלה ושינה/ ארני זקס

חלק גדול מהשיחות על תינוקות נסבות על שנתם – אולי כי זה מה שהם עושים חלק גדול מהזמן.

– הוא כבר ישן טוב בלילה?
– הוא נותן לך לישון?
– איך הלילות?
– הוא יודע להירדם לבד?
– שלנו, עד גיל שנתיים לא ישנה!
– שלא יתרגל לישון איתך, תהיי חזקה, אל תוותרי לו!
– תטפחי כבר עכשיו הרגלי שינה נכונים, אחרת יהיה לה קשה לקום לבית הספר…
(כך אמרו לי כשבתי הייתה בת פחות משנה!)

את התשובות הבאות בדרך כלל משיבה האם בשמץ של מבוכה המלווה בתחושת אשמה,
כאילו משהו לא בסדר בה או בתינוקה:

– היא מתחילה את הלילה במיטה שלה ואחר כך עוברת אלינו.
– אני עדיין מרדימה אותו על הידיים.
– היא ישנה טוב אתי, וכשאני מעבירה אותה היא מתעוררת.
– הוא נרדם רק כשאני לידו.

אצל משפחות רבות מתקיים התסריט הבא באופן קבוע:
התינוק שוכב קרוב לאמו, עייף ונרדם תוך כדי חיבוק, הנקה, מגע או נענוע על הידיים.
כשאמו חושבת שהוא ישן חזק מספיק היא מנסה להעביר אותו למיטתו.
כשהתינוק מתעורר, הוא מגלה שהוא לבד, נבהל וקורא לה.
היא מנסה שוב, בקוצר רוח גובר והולך.
התינוק מרגיש את יחסה ויכולתו לישון נפגעת: הוא עייף אך מנסה לעמוד על המשמר,
פוחד להיות לבד.
שני הצדדים לא מרוצים, האינטרסים שלהם מנוגדים: המערכה מתחילה!

הלילה הופך לשדה קרב: ההורים רואים בתינוק הישן לבדו במיטתו ניצחון שלהם,
וכשהתינוק אתם הם מרגישים שהפסידו או שנוצחו בידי התינוק.
הורים נוטים לייחס לתינוק מניפולטיביות ואפילו רשעות :
כל זמן שהוא עליי הוא ישן,
ברגע שאני מורידה אותו הוא מתעורר!
הם מבלים שעות בניסיון להכניע את התינוק או לנצחו,
מפתחים טקטיקות להחזרת התינוק למיטתו,
לומדים את האויב ומפתחים אמצעי לחימה.
(הפופולרי שבהם הוא התעלמות מבכי).

זו לא מלחמה אמיתית.
להורים ולתינוק אינטרס משותף: כולם רוצים לילה שקט ושינה איכותית ורגועה.
התינוק לא נלחם בהורים, הוא לא מניפולטיבי, הוא רק רוצה שהוריו ישנו בשלווה, לצדו,
וישמרו עליו בזמן שהוא הכי פגיע זהו צורך ביולוגי שמשותף לחיות רבות.
אפשר לאלף תינוק לישון לילה רצוף במיטתו, ואפילו להירדם לבד, ללא הורה לצדו.
יש תינוקות שהתהליך אינו בעייתי בעבורם, אך אחרים עשויים לפתח חרדה וחוסר ביטחון.
מה שהופך את שנת התינוק לסיוט בשביל ההורים הוא הגישה המבוססת על מיתוסים תרבותיים
שתינוק צריך להיות עצמאי .
אם השינה עם התינוק לא מהווה מטרד רציני בעבורכם, אין צורך לחשוש.
לתינוק לא ייגרם כל נזק משינה עם ההורים, להפך: חום גופה ונשימתה של האם משפרים לאין ערוך
את איכות השינה של התינוק, משחררים נוגדי חרדה, מעודדים צמיחה ומפחיתים את הסיכוי להפסקות נשימה.

שנתו של תינוק שישן לצד הוריו יעילה יותר, הוא מתעורר פחות וכשהוא מתעורר הוא חוזר לישון מהר יותר.
רמת החרדה הבסיסית שלו נמוכה, יש לו ביטחון רב ולכן קל לו יותר להירדם.
בדרך כלל גם ההורים ישנים טוב יותר, ובעיקר מביעים פחות רוגז על התינוק.

שימו לב: לא מומלץ שהורים מעשנים או הורים הצורכים תרופות,סמים או אלכוהול
יישנו עם התינוק באותה מיטה. גם שמיכות פוך, מזרן מים או שינה על ספה מסכנים את התינוק.

קל יותר להורים לערוך שינוי מחשבתי וטכני כשהם חשים שהם עושים זאת לטובת ילדם,
במקום להרגיש מנוצחים ונכנעים לדרישות התינוק; התובנה ששינה לצד ההורים מסייעת לתינוק להרגיש בטוח ומוגן ומועילה להתפתחות הגופנית והרגשית שלו משפיעה לטובה על האווירה בבית. רבים חוששים ששינה עם התינוק תפגע באינטימיות בין בני הזוג, אך הורים שהחליטו לנהוג כך מדווחים שאין זה נכון.

ניתן לארגן הסדרי שינה חדשים ונוחים בקלות.
ארגון מיטה משפחתית רחבה או הרחבה למיטה הזוגית הקיימת זולה יותר מקניית מיטת סורגים לתינוק
וחוסכת הרבה אנרגיה ומשאבים שנגזלים בעת המאבק סביב השינה עם התינוק.

יש כיף גדול בעיצוב חדר לתינוק, ואחר כך כואב הלב לא להשתמש בו.
אך יש לזכור שחדר נפרד לתינוק הוא המצאה שיווקית של היצרנים:
עד לפני עשורים ספורים היה ברור שתינוקות ישנים בסמוך להוריהם.
לא רק לתינוקות קשה להירדם לבד, ולא בטוח שגם תינוק שיודע להירדם בעצמו יוכל לעשות זאת בעתיד.

יש תינוקות שישנים לילה שלם בגיל צעיר,ומאוחר יותר חוזרים להתעורר בלילה מרעב או מחלומות.
לעתים דווקא כשהאם חוזרת לעבודה מתחיל התינוק להתעורר הרבה,
כאילו כדי לפצות את עצמו על השעות שבילה בלעדיה במשך היום.
הקִרבה הגופנית להוריו בשעות הלילה מחזקת את תחושת הביטחון של התינוק.
שינה משפחתית משותפת משמעותית במיוחד במשפחות שבהן נפרדים ההורים
מהתינוק למשך שעות רבות ביום.

כשילד שכבר רגיל לישון לבד, או שכבר ישן לילה שלם, מתחיל להתעורר פעמים רבות בלילה,
ייתכן שזהו איתות לקושי רגשי או גופני.

יש הורים שנוהגים לתת לילד מתנות לאחר לילות "שקטים",
או להשתמש באחת משיטות ההתניה הקלאסית כמו "שיטת חמש הדקות" או שיטת ה"לוחשת לתינוקות",
אבל בכך הם מתעלמים מאיתות של הילד, וייתכן שהוא ינסה לאותת על הקושי שלו באמצעות תגובות חריפות אחרות:
להידבק להוריו בשעות היום, להתקשות להתעורר בבוקר, להרטיב בלילה, לנשוך ילדים בגן,
לגנוב ועוד.
במקום לנסות למגר את הסימפטומים באמצעות התניות, כדאי לנסות לברר מה עומד בבסיסם:
מה באמת מטריד את הילד (אם כי על שאלה ישירה כמו "מה מטריד אותך?" הילד לא יכול לענות).

ילדים נלחמים על הזכות לישון קרוב אליכם.
אם תאפשרו להם לעשות זאת, הם ירגישו רצויים, מוגנים ורגועים יותר.
גם ילדים שישנים במיטה נפרדת אך יודעים שבמקרה הצורך יוכלו לעבור למיטת ההורים
הם לרוב רגועים יותר בשנתם ונוטים להתעורר פחות.

מובן שאם ההורים חווים קושי, אין טעם להשאיר את התינוק במיטתם.
כדאי להתמיד בסידור הזה רק כל עוד הוא נעים לכולם.
כמו כן אין טעם לדאוג היום להרגלים של מחר.
כשיגיע הרגע ששבו ההורים עצמם או התינוק מרגישים צורך בשינוי,
אז יהיה כדאי לפעול בעניין.

מתוך הספר קודם קול אמא – ארני זקס

ארני זקס, אמא לשלושה, מטפלת ומחנכת בעזרת בעלי חיים.
מפתחת קלפי הארכיטיפים של בעלי החיים.
מפעילת קבוצת משחק המאפשרת לאמהות לחלק את זמנן בין קריירה והורות באופן גמיש ואישי. www.arni.co.il